טיצ'רגיימינג, סטארט-אפ מיוצאי צוות מיינדקראפטאדיו, מגייסת 1.6 מ' דולר לפיתוח משחקים לכיתות הלימוד
טיצ'ירגיימינג מגייסת 1.6 מ' דולר: שמה לה למטרה לגשר על הפער שבין למידה בבית הספר לבין למידה באמצעות משחקים
טיצ'ירגיימינג מגייסת 1.6 מ' דולר: שמה לה למטרה לגשר על הפער שבין למידה בבית הספר לבין למידה באמצעות משחקים
תלמידי "אורט רוגוזין" במגדל העמק נפגשו במסגרת לימודי היסטוריה עם ניצול השואה משה תירוש ותיעדו את סיפורו בצורה יצירתית במיוחד
לא מזמן קראתי את הפוסט בבלוג של סת' גודין שגרס ובצדק שאם לא קראת ספר של מישהו אז אתה לא יכול להשתתף במפגש הקשור לכותב או
העולם הצרכני והכללי עבר מהפך מאז פרוץ הסמארטפונים לחיינו. אז מדוע ההורים והמורים שבעצמם מבלים שעות מול המסכים שופטים לחומרה את ההרגל כאשר מדובר בילדים?
יש דרכים רבות בהן ילדים יכולים להביע את עצמם. אז מדוע בבית הספר מתעקשים כל פעם רק על הגשות מסמכי וורד או מצגות PP?
משרד החינוך מתכנן קייטנות און-ליין דיגיטליות לילדי היסודי והחטיבה. תכנות, קומיקס ועיצוב הם רק חלק מהתכנים המוצעים והכל בחינם.
מהו עתיד החינוך? הוראת און-ללין כמובן. כיצד מלמדים כמויות של אנשים ובצורה נכונה?
העתקות וטוהר בחינות בעידן הדיגיטלי ועידן הרשתות החברתיות. האם ניתן עדיין ללמוד,ללמד ולהיבחן על ידע בשיטות של פעם? אני טוענת שלא.
אם יש ארץ שמעוררת קנאה בעיני הרי זו קוריאה. ארץ נטולת משאבי טבע עם אויב מר מצפון (מזכיר לכם ארץ מסויימת?) והיא עושה חייל. מה יש להם שאין לנו?
הסחת דעת היא חלק מחיינו ובעיקר מחיי ילדינו. והילדים דווקא מסתדרים איתה לא רע. אז אולי אנחנו, המבוגרים, לא מבינים כלום בעצם?
אבא לבן 14? אמא לבת 15? אתם חייבים להכיר את רשת הדיסקורד. על הרשת ומה החידוש בה בפוסט הזה
הקורונה אחראית לא רק לנזק בריאותי ונפשי בקרב הנוער אלא גם ליצירת פערי ידע ויכולות ביניהם כאשר מדובר בלמידה מרחוק.
מה עשתה הודעת פייק אחת קטנה באנגליה ומה אפשר ללמוד מזה
קבלו את מפת הערים היצירתיות והערים המוזיקליות בעולם בלחיצת כפתור! תכננו את הטיול הבא שלכם בהתאם
התופעה של שיתוף תמונות ילדינו ברשת ודיווח אודות חייהם הפכה לכל-כך מקובלת שנדמה שההורים כבר מזמן אינם מודעים לנזק שהם מסבים לילדיהם. מדוע הורים הפכו עיוורים לזכות הבסיסית של הילדים שלהם לפרטיות?