נתקלתי בדיון מעניין בלינקדאין, מטעם הסופר מלקולם גלדוול שהעלה נקודה ממש חשובה. הוא טוען שאמריקאים מבזבזים סכומי עתק על השכלה חסרת משמעות. סטודנטים משלמים אלפי דולרים על ההשכלה הגבוהה שלהם כאשר התועלת מוטלת בספק.
יחד עם זאת, הוא לא טוען נגד עצם מהות המושג השכלה וההשקעה הכספית בה . טענתו היא שדרוש יותר מימון ממשלתי על מנת להעניק לכמה שיותר אנשים (במקרה זה- אמריקאים) השכלה שביכולתם לרכוש, ללא צורך להעמיס עליהם חובות.
יש כאן שתי נקודות מהותיות שזורות זו בזו:
- יצירת מועדון סגור של השכלה רק לעשירים ולא להמונים.
- פקפוק במהות של האקדמיה והרלוונטיות שלה למציאות החיים.
השכלה אינה אמורה להיות משהו בלתי נגיש
השכלה אינה אמורה להיות לעשירים במיוחד או לקהל מאוד מסויים. השכלה היא כלי חשוב בהתפתחות האישית של אנשים, וכלי מהותי לשיפור ושדרוג איכות חייו של כל אחד מאיתנו. להשכלה השפעה ישירה במקרים רבים על יכולתנו להרוויח היטב ועל מסלול חיינו. מכאן שזו עוולה גדולה ביותר כאשר מגבילים מראש את ההשכלה רק לאלה שיכולים להרשות לעצמם אותה ומונעים משהו בסיסי ביותר וחשוב מאין כמותו ממליונים.
בסרטון הזה מדגים גלדוול ומדבר על כך שאם יש מסלול אתלטיקה איכותי ביותר בקולג' מסויים שהושקעו בו כספים רבים לסטודנטים שלו התועלת שלו היא אפס. כסף זה יכול היה להיות מושקע בהנגשת השכלה לצעירים רבים וליצור משמעות עצומה בחברה. אין ספק שהוא צודק!
בארה"ב מתחדדת נקודה זו כאשר יש צורך לחסוך מראש הון עתק על מנת לממן תואר בקולג' לילד או כאשר אמריקאים רבים משלמים עוד שנים רבות אחרי סיום התואר את שכר הלימוד שלהם (60 או 70 אלף דולר לשנה!!), מה שמהווה עול עצום על כתפיהם, גם כאשר הם מרוויחים היטב. זה גורם להם להיות חסרי נכס בבעלותם לאורך שנים רבות!
"מדוע זה צריך להיות כך?", שואל גלדוול בצדק.
השכלה רלוונטית
במרבית המקרים ההשכלה של בוגר אקדמיה אינה תואמת למציאות, אינה תורמת ליכולת הסטודנט למצוא עבודה מכובדת, או למצוא עבודה בכלל.
בעולם כה דינמי, מתחדש וטכנולוגי לעיתים מה שהיה נכון לפני חצי שנה כבר השתנה, לפיכך, כיצד ייתכן שלימודי תואר של שלוש שנים יהיו רלוונטיים לפי יום ההתחלה שלהם..? עד כמה האקדמיה מעדכנת תכני לימוד ומתכתבת עם הדינמיקה של החיים? מהי, אם כן, התמורה שקיבל אותו סטודנט אמריקאי ששילם הון תועפות על רכישת ההשכלה?? מדוע הם אינם עוצרים רגע וחושבים מה ה ROI (return of investment שלהם במקרה זה? הרי בשאר תחומי החיים הם וודאי עושים זאת, גם כשמדובר בהוצאות פחותות בהרבה.
התארים כיום לרוב ריקים מתועלת, לא מתיישרים עם המציאות של ימינו וכל תעשיית האקדמיה חשיבותה מוטלת בעיני בספק. כן, אין ספק שמדובר במקרים רבים ב"מגדל שן" שנועד לניתוץ.
מה אתה יודע לעשות? אתה טוב במה שאתה עושה? אלה השאלות שמעניינות מעסיקים ותארים אוניברסיטאיים לא מקנים כבר יתרון יחסי למרבית בוגריה.