זה קורה כבר עכשיו
מאז תחילת שנות האלפיים, שהן גם תחילת עידן האינטרנט, רשתות חברתיות הצליחו ונפלו. ההצלחה משתנה בהתאם לשינויים עולמיים וחברתיים, והיא מאוד דינמית ולא צפויה: מה שהיה חם לפני שנה כבר לא רלוונטי היום, ולחילופין יש רשתות שמשגשגות כבר כמה שנים באופן רציף.
לאחרונה, קרו מספר אירועים שמראים את דרכי האי צפיות של הרשתות החברתיות: הקנייה של אילון מאסק את טוויטר, הפריצה החדשה יחסית של טיקטוק לחיינו, ההכרזה של מארק צוקרברג על "מטא"…
נדמה כי אנחנו במעין תקופת ביניים בכל הקשור לשינויים אינטרנטיים, ויש לי תחושה חזקה שאנחנו ניצבים בפני דינמיקה שעומדת ולהכריע לא רק את מעמד הרשתות, אלא לחולל שינויים נוספים מעבר לכך.
כיצד הרשתות ישתנו, ואיך זה ישפיע על חיינו? זו התחזית שלי לשנים הקרובות:
טיקטוק תכתיב את הדרך בה צורכים תוכן, והוא יהיה קצר מתמיד
אני צופה שפורמט הסרטונים הקצרצרים שמאפיין את טיקטוק יהפוך לעוד יותר דומיננטי, ויהווה סטנדרט חדש.
אנחנו כבר רואים את פלישת הסגנון הזה לרשתות אחרות: למשל, סרטוני ה-"shorts" שיוטיוב השיקה הם רעיון שהושפע ישירות מטיקטוק. אני צופה שאפליקציות נוספות יתאימו את עצמן לפורמט הקצרצר, וכמובן אפליקציות חדשות שירצו להצליח יפעלו לפי הנוסחה הזו.
הטיקטוק שינה את הדרך בה אנו צורכים תוכן, בעיקר בכך שקיצר עוד יותר את יכולת הריכוז שלנו. אם פעם סרטונים של חמש, או עשר דקות נראו לנו באורך נורמלי, כיום הם נדמים לנו כארוכים ומעיקים. אין ספק, הקהל האינטרנטי השתנה – סרטונים באורך של דקה-שתיים הם הדיבור החדש.
- תעשיית המוזיקה תושפע ישירות מהרשתות החברתיות ובפרט מטיקטוק.
פעם, הדרך להצלחה הייתה כרוכה ברדיו, בתשדירי טלוויזיה, ובחוזים עם חברות תקליטים. לא עוד! הרשתות החברתיות ייצרו "דמוקרטיזציה של המוזיקה": אמנים מוזיקליים יכולים להפיץ את עצמם בלי טובות משום גורם חיצוני.
הפריצה שלהם קורית בתוך המרחב האינטרנטי, והרשתות מספקות כלי מצוין לטובת העלאת המוזיקה שלהם, יצירת זהות מוזיקלית ומשיכת מעריצים.
בסרטון: דוג'ה קאט – הטיקטוק התניע את הקריירה המוזיקלית שלה.
- בתי הקולנוע נמצאים בדרך להיכחדות
גם בתי הקולנוע, שהיו פעם אטרקציה מלהיבה מתחילים לאבד מן הקסם שלהם. ענקיות סטרימינג כמו נטפליקס שינו את המשחק, וריקנו את בתי הקולנוע. האם הם ייעלמו לחלוטין? שאלה טובה. הרי ברור שיש קהל כלשהו שמגיע לקולנוע, אך ככל הנראה הקהל הזה יצטמצם ויצטמצם.
- האני האינטרנטי יגדל בערכו מהאני המציאותי
אי אפשר היה לפספס את ההכרזה של מארק צוקרברג על "מטא": עולם וירטואלי בו ניצור אינטראקציות חברתיות ונתהלך בדמות אווטאר דיגיטלית. אולי זה נשמע מנוכר, מפחיד או פשוט מוזר, אך מה שבטוח הוא ש"מטא" אינה כזו חדשנית כפי שהיא מציגה את עצמה. כל מי שהרשתות החברתיות ממלאות את חייו כבר הרגיש את זה. אפשר להגיד ש-מטא לקחה את הדבר הזה לכיוון חזון מילולי, אך זוהי ממש לא ההתחלה של הנוכחות הדיגיטלית שלנו.
