לאחרונה נקלעת לשיח של אנשים בגילי (מבוגרים…,משכילים) שהתלוננו על איכות הכתיבה של אנשים צעירים. הניסיון הטבעי והראשוני ביותר הוא לתקן טעויות כתיב או טעויות ניסוח ולכוון לשפה גבוהה יותר.
גם לגבי בני נוער יש טענות מצד עולם המבוגרים (מורים,הורים) שעליהם לשפר את הכתיבה, להאריכה, לסגננה ועוד.
לדעתי מדובר בשיפוטיות שלא במקומה.
ראשית, קשה לקבוע נחרצות שאותם צעירים אינם יודעים איך לכתוב נכון.הם פשוט בוחרים שלא לכתוב כך. הם מתאימים את סגנון התקשורת, אוצר המלים ,והניסוח למדיה שלהם (וואטסאפ, סנאפצ'ט, פייסבוק, אינסטגרם, סקייפ,בלוג וכד').
שנית, הצעירים חיים בעולם טכנולוגי מהיר אליו לא נולדו המבוגרים ולכן קשה לאחרונים להבין עד הסוף איך העסק מתנהל. .. אוצר המלים של הצעירים וסגנון התקשורת שלהם שונה משל המבוגרים. לשפוט התנהלות זו בעיניים של מה שהיה נכון לפני פרוץ האון ליין והסמארטפון לחיינו הוא בבחינת חוסר הבנה כיצד מתנהלת המציאות.
שלישית, אם תקשורת מסויימת עובדת, גם אם היא אינה מכילה עברית תקנית ומצוחצחת אך מאידך מהירה ובהירה, מדוע יש לשפוט אותה?
ייתכן שהרצון של המבוגרים לשפוט ולתקן את הצעירים נועד לחפות על חוסר יכולתם להשתלט ולשלוט בעולם הטכנולוגי של ימינו בו הצעירים שולטים.
