פעמים רבות אני מקבלת התראות מבית הספר,חוזרי מנכ"ל וכד',על "סכנות הרשת". אז נכון שיש שם פדופילים וצריך לחנך לגלישה בטוחה,אבל לפעמים נדמה לי שהמערכת וה"מבוגרים" מפספסים את העיקר – העולם הדיגיטלי הוא גן עדן לביטוי אישי, לפיתוח יכולות הביטוי (צילום,וידאו,כתיבה) ולפיתוח היצירתיות. אלה אלמנטים שכל-כך חשובים להצלחה בחיים!
אם היו שמים יותר דגש במערכת החינוך על פיתוח יכולת הביטוי האישי, הכתיבה האינטואיטיבית, נטולת החוקים, פיתוח הדמיון וזאת על ידי כתיבה בפלטפורמת בלוג, או צילום וניהול וולוג (בלוג וידאו) היה יכול להיות לילדים שלנו הרבה יותר מעניין וטוב.
אבל כל שנה מחדש אני מגלה שבתי הספר רובם ככולם מקובעים. מעודדים רק הליכה בתלם, ומדכאים יצירתיות.
כשאני משוטטת באתר הבלוגים טאמבלר אני פשוט נדהמת מהיצירתיות של הצעירים שם.
כשאני קוראת בלוגים בישראבלוג אני מגלה עולם תוכן שלם של ביטוי אישי, חשיפת כאבים, סודות נצורים של צעירים. אם רק הורים ומורים היו קוראים שם את מכמני הנפש של אותם ילדים ונערים.. מעבר לזה שזה פשוט מרתק אפשר ללמוד על המחשבות שלהם והרצונות ומה מעסיק אותם כל-כך הרבה.
האם מורים מודעים לכל זה?
צריך להעלים במהרה מהז'רגון החינוכי את צמד המלים "סכנות הרשת".
