משטרת הוואטסאפ שלום: האמהות שבודקות את שיחות הילדים שלהם

לפני כשבוע השתתפתי בשיחה מעניינת בקהילת אמהות מסויית בפייסבוק. על הפרק עלתה השאלה "האם את בודקת את שיחות הוואטסאפ של הילד שלך".

בתמימותי חשבתי שמרבית האמהות תגדנה שאינן עושות זאת או תעננה כמו שאני עניתי "מה פתאום!".

אבל האמת הייתה הפוכה. השיח געש ומרבית האמהות הודו שהן בודקות. מה זה בודקות, מחטטות!

הסגנונות של החיטוט היו שונים:היו שבדקו בהסכמת הילד, היו שבדקו ללא ידיעתו, היו שהתנו את רכישת הסלולר בהסכמת הילד בחיטוט בשיח, והיו אף שהצטיינו בהתערבות בשיח מול חברים באם מצאו לנכון שהילד נפגע…

היו אחר כך כמה "צדיקות" בסדום שהצטרפו לדיעה שלי, שלא ניתן לשלוט בחיי הילד ושצריך לחנך אותו לבטיחות גם בוואטסאפ כפי שאנחנו מחנכים אותם בכל יתר הדברים בחיים, ושלא ניתן בעצם לשלוט עד אין סוף בילד..

אבל קולות אלה היו בודדים.

הקשיתי על אותן אמהות ושאלתי עד איזה גיל יבדקו, ומדוע בעצם הן לא מתלוות ליציאות של הילד במפגשים עם הכיתה..

כל שאלותיי נתקלו בקיר אטום. יכולתי להבין אותן, הן חוששות שהילד ייפגע, רוצות להגן.

אבל עצם המחשבה שניתן לשלוט בחיי הילד, לבטל את פרטיותו על מקדש הבטיחות (ת'כלס יש דרכים לעקוף את ההורה,סומכת על הילדים), נראית לי תלושה מהמציאות. שלא לומר- פשטנית מדי ואינה עונה על צורך עמוק הרבה יותר – לחנך את הילד ולתת בו אמון.

מה הפתרון לדילמה זו? למפגש בין עצמאות לבין הגנה?

להבנתי יש צורך לייצר תקשורת בונה ככל הניתן עם הילדים, להבין במכמני הוואטסאפ ובכל רשת שהם גולשים בה, לדבר על כל דבר, שלא יהיו דברים בגדר טאבו ולקוות שכל שנות החינוך האלה יישאו בסוף פרי..כי האשלייה שניתן לשלוט בחייהם היא פשוט כזו – אשליה! אין מאחוריה דבר בסופו של יום.