גלישה בטוחה: 10 טיפים שיעזרו לכם לשמור על ילדיכם

האינטרנט והרשתות החברתיות הo מזמן חלק מהחיים של כולנו.לפיכך גישת האיסורים,או ההסתמכות הבלעדית על כלים טכנולוגים שכביכול יסננו עבורנו כל "רעה חולה" ברשת כדי שילדינו יגלשו ב"גן עדן" בטיחותי פשוט לא יהיו אפקטיביים לאורך זמן.

לאחרונה נתקלתי בכתבה מצויינת מהאפינגטון פוסט הקנדי, ואני מביאה כאן את עיקרי הדברים,בצירוף פרשנויות שלי.

גלישה בטוחה – מה ניתן לעשות

הפתרון לגלישה בטוחה נעוץ בנו,ההורים, ובשינוי ההתייחסות שלנו לנושא, קודם כל. רצוי שנהיה נטולי שיפוטיות היות שדיגיטל ובתוך כך סושיאל הם כבר חלק ממציאות חיי הבוגרים, לא רק הילדים. אז מדוע שנילחם בכך?

אחרי שהסרנו את נגף השיפוטיות יש להמשיך ולשאוף להיות מנטורים שלהם, משפיעים, כן, ולא לברוח לאיזור הנוחות ולטעון ש"כל הרשתות החברתיות האלה זה לא בשבילנו" או לצאת בהצהרה ש"אנחנו מדור אחר".

הורה שנמנע מהבנה, מעורבות וידע ברשתות חברתיות לדעתי חוטא פעמיים: ראשית, המנעות ממעורבות בנדבך מרכזי בחיי ילדיו ושנית, פתיחת פערי ידע בין הורה לילד, והפעם לטובת הילד.

אסטרטגיית ההמנעות וחוסר המעורבות עלולים ליצור מצב של איבוד סמכות הורית, ואף לחבלה בתקשורת עם הילדים. חוסר הבנה טכנולוגית בסיסית וחוסר רצון להיות מעורב ולהבין בנושא עלולים להוביל למצב בו לילד יש מציאות חיים וירטואלית (הקשורה לחיי האוף ליין שלו כמובן) שתהיה מנותקת לחלוטין מההורה.

האם זה מה שאנו רוצים?

לפיכך, השינוי צריך להגיע מההורים. אגב, לא הייתי תולה ציפיות רבות במערכת החינוך או שואבת ממנה ידע – היא עדיין ב MODE אחיד ואנכרוניסטי של "הרשת = סכנה".

טיפים ליצירת גלישה בטוחה – מה כן ניתן לעשות?

1. בטחון הילדים ברשת נובע מתוך תקשורת טובה עם הילד. לפיכך כדאי מאוד להשקיע בכך. מהר מאוד תגלו שהדבר מועיל לא רק בגזרה זו..כאשר לא תשפטו את העיסוק שלהם בוואטסאפ/אינסטה והמסכים תתחילו להגיע ליכולת לתקשר היטב ותקבלו שיתוף פעולה,מידע ושיתוף מידע אודות מה בדיוק הם עושים שם ואיך.

2. הקדימו לדבר על הנושא. אין גיל צעיר מדי לדבר על פורנו,פדופילים,חרמות ושאר הדברים ברשת. ככל שתייצרו עם הילדים שלכם שיח אודות נושאים שהם כביכול טאבו בגיל מוקדם יותר כך ייקל עליכם בהמשך.

3. אל תשאירו להם את ההובלה. היכנסו לעומק הדברים ושלטו בסושיאל בעצמכם כדי להיות המנטורים שלהם. אם אתם לא מסוגלים לכך חפשו "מבוגר אחראי" שיוביל אותם ואל תשאירו את הדברים ליד המקרה.

4. הכירו ובדקו כל טרנד חדש. אם הילד רוצה להיות ברשת או אפקליקציה חדשה חקרו אותה, בדקו את הגדרות הפרטיות. חקרו בעצמכם את העניין כי אף אחד לא יעשה זאת עבורכם!

5. הגדירו מראש "גבולות גזרה". איסור גורף על השתתפות ברשת מסויימת עלול להוביל לתוצאות ההפוכות. לכן החליטו יחד עם הילד מה מותר ומה אסור כדי להגיע להסכמות ולתקשורת טובה.

6. עודדו אותם לריסון עצמי. מה שקורה הוא שעם הזמן הילדים מגבילים את עצמם ברשת מבחינת הפעילות שלהם. זו תפיסה אחראית והתנהגות שיש לעודד.

7. צאו מגישת ה"מפקח" או ה"שוטר". אחרי שלימדתם אותם ושוחחתם על הדברים תנו להם את התחושה שאתם סומכים עליהם. הורה שנשאר בתפקיד המפקח התמידי עלול להשיג דווקא תוצאות הפוכות.

8. חקרו בעצמכם את הרשת. הציעו לילד אתרים ואפליקציות שיתאימו לגילם והציעו להם לחקור אותם ולשחק שם. כך תהיה לכם שליטה גבוהה יותר על התוכן והסביבה בה הם נמצאים.

9. קראו את ה"אותיות הקטנות". הגדרות הפרטיות ומדיניות האתר. זה סוג המידע שגולשים לא מתעכבים עליהם אלא ישר מסמנים "מאשר" ועל כך בונים המפתחים ובעלי הפלטפורמה. אם יש משהו שלא נראה לכם תוכלו לפחות לדעת על כך מראש ולטפל בהתאם.

10. בדקו את הגדרות הפרטיות שלכם ושל הילדים ברשת. זה אף פעם לא מיותר לבדוק כל פעם מחדש.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן