קראתי הבוקר על ג'ורדן קייסי, נער מאירלנד, שהחל לעבוד בגיל 9 ופיתח משחקים ואפליקציות מצליחות. למעשה הייתה לו חברה וכן, הוא מרוויח לא רע. כשהוא יהיה בן 25 יהיה לו וותק של 13 שנים בשוק, "לא רע", כפי שהגדיר בעצמו…
ג'ורדן אינו באמת יוצא דופן ואני מעריכה שלא מדובר במקריות. יותר ויותר ילדים מגיל צעיר עוסקים בתשוקה שלהם (במקרה זה – תכנות אפליקציות וגיימינג), לומדים לבד, ומצליחים לבד. הם עובדים קשה בשביל זה וממשים את הכישרון שלהם.
לא רק שהמדינה או בית הספר לא עזרו לו (נער אירי), אלא ניתן לומר שהוא הצליח למרות המצב הקשה באירופה ולמרות בית הספר הנוקשה.
יש עוד סיפורים רבים דומים אודות הצלחות של צעירים שהצליחו עוד לפני שמלאו להם 25, קחו לדוגמא את מייסד טאמבלר, דיוויד קארפ, שהפך למיליארדר בגיל 27. הוא לא סיים תיכון אפילו.
אז מה אני בעצם אומרת?
- בתי הספר של היום לא מדביקים את המציאות כפי שילדינו חיים אותה: בית הספר הוא גוף אנכרוניסטי, אנלוגי במהותו, שאינו מעודד קריאטיביות.
- אין חינוך לפיתוח מחשבה עצמית ועידוד יכולות מוכחות וטבעיות של ילדים: יזמות, לדוגמא. זה תחום מוזנח לחלוטין בזירת החינוך הישראלית. זה די מדהים שזה קורה באומה שכה גאה ברוח היזמית שלה (ויש על כך "קבלות"). מי שלומד יזמות בבית ספר הם בעיקר בתי הספר הממוקמים באזורים חזקים ממילא ואין חשיבה מערכתית שזו צריכה להיות ליבת הפעילות במערכת החינוך.
- מתודולוגיות השינון והמבחנים עבר זמנם. צריך לעודד את הכישרון של כל צעיר ללמוד ולחקור לבד, לנצל את הטכנולוגיה שמעמידה כלי מחקר ומידע, ולעודד הפקת תוצרי ידע. תהליך הלמידה הרבה יותר חזק בדרכים אלה.
- כשילדים מסיימים תיכון או אפילו אוניברסיטה זה לא מבטיח להם בטחון תעסוקתי. אנחנו רואים את אחוזי האבטלה הגואים של הצעירים באירופה וגם בישראל המצב לא מזהיר. הילדים משקיעים שנות לימוד כה רבות שאינן מואילות להם כמעט בכלום. מכאן שצריך ללמוד מיזמים כמו צוקרברג, קייסי או קרפ. צריך לשנות את השיטה ואת כל ההתייחסות למה לומדים, איך לומדים ולמען מה לומדים. צריך להתכתב עם המציאות!
- מערכת החינוך ובתי הספר לא באמת ויתרו על הרוח הנוקשה והרצון ללמד רק מידע תיאורטי. רצונות אלה מייצגים חשיבה מקובעת, ישנה ובלתי חדשנית. למעשה,גרוע מכך: חשיבה זו מייצרת נזק לעתיד הצעירים שנאלצים לפגוש אחר-כך את המציאות עם השאלה הנוקבת: איך בעצם אפרנס את עצמי?.
הגיע הזמן שיעסקו בתיכונים ובאקדמיה בהשכלה יישומית לצד השכלה תיאורטית. זה לא יפגע ברמה ויעניק כלים להצלחה בעתיד ילדינו. זה גם החינוך הטוב ביותר ללקיחת אחריות.
