חוסר הוודאות, הפחד והתנאים הקשים – ולריה מתעדת הכל בחשבון הטיקטוק שלה
ולריה מאוקראינה היא צעירה נורמטיבית מאוקראינה, שבמהלך החודש האחרון הפכה לאושיית טיקטוק. לא קשה לנחש מהן הנסיבות – במגוון הסרטונים שלה היא מתעדת את סיטואציות המלחמה הקשות.
למען הסר ספק, לולריה אין בסיס מעריצים קיים: היא אינה יוטיוברית, שחקנית, ואין לה שום פרסום קודם. ובכל זאת, הסרטונים של ולריה ויראליים במיוחד. היא התחילה ליצור סרטוני טיקטוק מפרוץ המלחמה, והם תפסו תאוצה במהירות.
הסיבה שהטיקטוקים שולריה מצלמת נעשו ויראליים היא מפני שהם קורצים לבני הנוער. היא מצלמת לפי תבניות קבועות בטיקטוק, מעין טרנדים. הנוער מעכל את הטרנדים האלו בקלות, והם הפכו לסוג של תקשורת מיוחדת.
למשל, ולריה מצלמת טיקטוק בסגנון "יום בחיי" ("a day in my life"). בדרך כלל, בני הנוער יצלמו את השגרה היציבה שלהם: יום בחיי שיכלול הליכה לבית הספר, חברים, תחביבים ושאר דברים. לעיתים, טרנד ה"יום בחיי" ישומש דווקא לשגרה שאינה טריוויאלית, למשל יום בחיי כאשר אני נמצא בחופשה, או כאשר אני מתחיל עבודה חדשה ומעניינת, אך ולריה לוקחת את הטרנד הזה ומותחת את גבולות הביזאריות.
כאן אני רוצה להעלות עוד גורם פוטנציאלי מאחורי הויראליות של הטיקטוקים שלה: אני חושבת שסיבה נוספת שהסרטונים כל כך הצליחו ונהיו ויראליים היא מפני שהם מותחים את גבולות הביזאריות.
ה"יום בחיי" של ולריה כל כך אבסורדי בהתייחס לזה שהוא נועד לטיקטוק. יש כאן סרטון שמצד אחד מתיישב עם האלגוריתם והצופים מפני שהוא מצולם כמו טיקטוק טיפוסי, אך מהצד השני – זהו טיקטוק לא רגיל בכלל, שצולם תחת נסיבות לא פשוטות! כאשר היא מצלמת אותה ואת משפחתה בבונקר, עושים פעולות יומיומיות שהפכו לביזאריות תחת המלחמה, אי אפשר להתאפק מלשאול: האם אין זה ביזארי מידי? גם אם כן – הנוער לא מסוגל להסית את מבטו.
מלחמת רוסיה-אוקראינה היא גם "מלחמת הטיקטוק" הראשונה, והכללים השתנו. הנרטיב נקבע ברשתות החבריות, בידי אנשים כמו ולריה, ובידי הקהל – שהוא בני הנוער.
ב"מלחמת הטיקטוק" הראשונה, אין ביזארי מידי. ולריה מראה הריסות ומציאות כואבת שעטופה במידה מסוימת על מנת להתאים לטיקטוק, ולמרות זאת, אני בטוחה שהנוער רואה מעבר.
אני בטוחה שהם יודעים שגם כאשר יגללו לסרטון הבא בעמוד הפור יו שלהם (For You Page: העמוד הראשי בטיקטוק, בו גוללים דרך הסרטונים שהאפליקציה מציעה עבורך), אימות המלחמה יישארו. אני בטוחה שהם לא מתרפקים על ההומור שולריה שותלת בסרטונים, אלא מזהים דרכו את האתגרים הנפשיים שהיא חווה כעת. הנוער של מלחמת הטיקטוק כבר למד דבר או שניים.
