הורים,חשבתם שאם יש לכם חשבון פייסבוק אתם בעניינים? טעיתם. הכנתי מקבץ קצר של חיי הדיגיטל העכשווים של הילדים כפי שאני מתרשמת מהם.
- פייסבוק מת
זה שיש לילד שלנו שם חשבון לא אומר שהוא חי שם. בשנה-שנתיים האחרונות חלה נדידת עמים. החשבון בפייס קיים, הילד לא שם. שיח הילדים עבר לוואטסאפ ואינסטגרם. לגדולים יותר קרוב לוודאי שיש בלוג בישראבלוג או בטאמבלר. ולסיכום, אם נצטט דברי ילדה בת 13: "פייסבוק זה לזקנים".
- וואטסאפ – מדעי החפירות
כמה נפלא לילדים שהם יכולים להתנהל במרחב ממודר הורים ומורים. כלומר, יש אולי קבוצות משותפות עם דמויות עתירות שנים אלה, אך מנגד, יש קבוצות בהן מרכלים על אותו מורה ממש בקבוצה המקבילה.
ובכלל, זו ה-רשת להחלפת מידע, ריכולים ועדכונים בצורה מהירה ועכשווית, וזאת דרך מאות קבוצות חשובות או איזוטריות לחלוטין , שכה קשה להם להתנתק מהן. לפיכך הם יעדיפו לעשות "השתק" לקבוצה ולא לצאת ממנה, מה שיוביל לחיבור בלתי פוסק לסלולר וחיבור לזרם בלתי אפשרי של הודעות. איכשהו הם מספיקים,אגב, להגיע לכולן. אז אם אתם קוראים להם לארוחת צהריים והם מתעכבים "עוד רגע" למשך חצי שעה, קרוב לוודאי שזו הסיבה.
- אינסטגרם – הפייסבוק החדש
התמונה היא רק תירוץ, ניתן לסכם. מה שקורה פה הוא שיח אודות תמונה, תגובות ותיוגים ונדידת השיח לעיתים לדברים שבכלל לא קשורים לתמונה. אגב, גם מריבות. (רובן לא באמת אמיתיות). העיקר- שזה לא קורה בפייסבוק. ומכיוון שלא ניתן לחפור באינסטה, כי היא לא פייסבוק, הרי שקצב העלאת התמונות מתון.
- מחפשים הזדמנות לפדח
זוכרים שפעם היינו ממלאים שקית מים ומחכים שהקורבן יעבור מתחת לחלון שלנו (רצוי החבר שלנו) ואז הטלנו עליו את השקית וברחנו בצחוק גדול מהחלון? כמה הנאה הפקנו מכך!
אז אותו הדבר, רק בדיגיטל. הטכניקה: חפשו את תמונת הקורבן בתמונה הכי לא מחמיאה והפיצו אותה ככל הניתן + העניקו "תשבוחות" ליצור. הפדיחה וההנאה (למתעללים) מובטחים.
האמצעים: צילומי מסך/העתקה/הורדה של תמונות לכאורה תמימות שהעלה אחד מהורי הקורבן, חיפוש תמונות עבר בפייסבוק של הקורבן, כל האמצעים כשרים.
- חייך אכלת אותה – היהודה ברקן של שנת 2014
פיתוח של סעיף 4. הקורבן מצולם ללא ידיעתו על ידי חברו. טריק מיוחד דרך אפליקצייה באייפון. הקורבן מביט במסך האייפון של החבר ומתנהלת שיחה על תמונה או הודעת וואטסאפ בזמן שלמעשה הוא מצולם דרך אפליקציית הצילום, על מנת לתפוס אותו בזוית הכי אבל הכי גרועה שרק ניתן. ומה אחר-כך? פרוצדורת סעיף 4 – מחפשים הזדמנות לפדח.
כן, אלו חיי הנוער, אתם יכולים לגחך, אולי גם לכעוס, אבל לפחות עכשיו אתם קצת יודעים יותר על חייו הדיגיטלים של הילד שלכם.
