קבלו את קמפיין #מחוץ_למסך: עיריית תל אביב-יפו במהלך להפחתת השימוש בטלפונים הסלולאריים בקרב הורים, ילדים וצעירים, בגנים ובבתי ספר, במרחב הציבורי ובמקומות הבילוי בעיר.
לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרבה, עיריית תל אביב-יפו יוצאת במהלך בניסיון להפחתת השימוש בטלפונים הסלולאריים ובמסכים בקרב הורים, ילדים והציבור כולו. המהלך כולל קמפיין שילוט מקיף ברחבי העיר תחת הכותרת "מחוץ למסך", סדנאות ומערכי שעורים בבתי ספר, בניית אזורים שלמים ללא ניידים – במשחקיות, בגני הילדים ובבתי הספר, חלוקת קופסאות עץ "מחוץ למסך" ייחודיות לילדים בבתי ספר, בגנים, בתנועות נוער ובבתי עסק בעיר ואפילו במועדונים ובברים.
תכנית "מחוץ למסך" תפעל בכל ערוצי החינוך ומוסדות התרבות והבילוי בעיר להפחתת השימוש בטלפונים הניידים.
- במסגרת המהלך: יוגדרו בעיר "אזורים ללא ניידים", תופעל תוכנית חינוכית נרחבת להפחתת השימוש בניידים ויחולקו קופסאות עץ יחודיות להנחת הניידים בצד
- בגני הילדים יתבקשו ההורים לא להכנס עם הניידים בשעת ההאיסוף והפיזור
- הפרויקט הושק במסגרת פייסבוק לייב של מנהל חינוך ביום ראשון, 26/8 והפעילות תרוכז בערוץ האינסטגרם @Screen_Break
- שירלי רימון ברכה, ראשת מנהלת מנהל חינוך בעיריית תל אביב-יפו: "מהלך הפחתת השימוש בניידים יחל בשנה הקרובה בתל אביב-יפו ואנו מקווים שעיריות ורשויות מקומיות ילכו בעקבותינו ויפעילו תכניות דומות בעירן"
מדוע להפחית שימוש במסכים?
לדברי העירייה, הרקע לתכנית "מחוץ למסך" נובע הן מפניות רבות שהגיעו למערכת החינוך מצד הורים, אנשי חינוך ואפילו תלמידים אשר מבקשים לייצר אלטרנטיבה לשימוש המופרז במכשירים הסלולריים, והן מתוצאות מחקר בין לאומי שקיימה העירייה בתחום השימוש בטלפון ניידים בבתי ספר, מרחבים ציבוריים ובתי משפחות באירופה וארה"ב.
בנוסף, במהלך החודשים האחרונים קיימו במינהל החינוך בעירייה קבוצות מיקוד בשיתוף עם הורים וילדים, מנהיגים קהילתיים ומנהלי בתי ספר על מנת ללמוד את הבעיות והפתרונות הנידרשים בשטח – המתאימים לכל שכבת גיל. בעקבות כך החליטה העירייה לקחת אחריות על חינוך הציבור להפחתת השימוש בסלוארי ולצאת במהלך רחב היקף המותאם לכל סוגי האוכלוסיות בעיר.
מספרת שירלי רימון ברכה, ראשת מנהלת מנהל חינוך בעיריית תל אביב-יפו: "תכנית "מחוץ למסך" עוסקת בשינוי ההתנהגות עמוק ומורכב. אנחנו התרגלנו לכך שהטלפון הסלולארי צמוד אלינו בכל רגע במהלך היום – כך גם הילדים. למעשה הנייד שינה את כל סוג התקשורת בנינו ואנחנו קיבלנו פניות מהורים ומורים המבקשים שינוי אמיתי.
אדם אחד יתקשה לחולל שינוי התנהגותי בתופעה כל כך נרחבת, ולכן זהו מהלך שהקהילה כולה תצטרף להתחבר אליו ולקחת אחריות לגביו" עוד מסיפה רימון ברכה כי "המהלך להפחתת השימוש בניידים יחל בשנה הקרובה בתל אביב-יפו ואנו מקווים שעיריות ורשויות מקומיות ילכו בעקבותינו ויפעילו תכניות דומות בעירן"
מה תכלול התוכנית?
באמצעות התוכנית תציג העירייה התנהגות חברתית חדשה בה תעודד תלמידים והורים להשאיר את הפלאפונים בתיקים בזמן הליכה, נהיגה ורכיבה.
- העירייה תגדיר איזורים ללא ניידים- בתי קפה, משחקיות, אזורים מסויימים בבתי הספר וגני ילדים, אירועים עירוניים ועוד.
- חיבוק בלי טלפון בגני הילדים- ההורים יתבקשו שלא להיכנס עם הנייד לגנים בעת האיסוף והפיזור.
- חלוקת קופסאות "מחוץ למסך" בבתי הספר, במשרדים בעיר, בבתי קפה וברים בעיר.
- תלמידי בתי הספר יחלקו סוכריות לאנשים ברחוב שלא נמצאים בתוך המסך.
- רישיון לנייד- פרויקט ראשון מסוגו בו תלמידי בתי הספר העל יסודי יפתחו מערך תוכן של כללים לשימוש מאוזן לנייד ויעבירו אותו לתלמידי בתי הספר היסודיים.
- העירייה תקיים פעילות נרחבת עם תנועות הנוער בנושא פעילות מחוץ למסכים והרגלי שימוש חדשים, פעילויות במרכזים קהילתיים כולל אירועים, סדנאות והרצאות.
- העירייה תפיץ מדריך ליחסים עם הנייד, תקיים כנס עירוני בנושא, תפעל לשיתופי פעולה עם מועדונים וברים לשינוי תרבות הלילה ותטמיע אפילו ישיבות בעירייה ללא ניידים.
- הקמפיין זכה להאשטג ייעודי באינסטגרם: #מחוץ_למסך ובו שיתופים של ילדים, הורים, מורים, צעירים ברחבי העיר – על ההזדמנות להיות מחוץ למסך. https://www.instagram.com/screen_break
מדברים בכפל מסרים? דעתי האישית על המהלך
מהלך העירייה על פניו מבורך וניתן להבינו, בפרט כאשר מדובר בהורים ובמבוגרים שלא נולדו בדור הטאץ' וודאי יתחברו למסר ה"חינוכי". הייתי שמחה להיות זבוב על הקיר בישיבות ההנהגה שהחליטה על כך. האם הכניסו אליהן ילדים בני 7, 10, 12 כדי לשמוע את דעתם? או את האמא שאוספת את הילד מהגן? אני בספק.
לאור מציאות חיינו בה מכשיר הסמארטפון הוא חלק בלתי נפרד ממנה כבר למעלה מעשור ולאור אימוץ הטכנולוגיה בחיי כולנו ומה שיש לה להציע בחיינו, הניסיון נשמע לי יומרני.
אני מהמרת שקופסאות הסלולר יישארו בבתים מיותמות במהרה.
המהלך, כפי שהוא מוסבר על ידי ראש מנהלת מנהל החינוך, "עוסק בשינוי התנהגות עמוק ומורכב". לדבריה, "אדם אחד יתקשה לחולל שינוי התנהגותי בתופעה כל כך נרחבת".
ואני שואלת: מדוע יש לחולל שינוי התנהגות?! מדוע יש להלחם ב"תופעה"?? כמו כל דבר אחר בחיים המילה היא "מינון". האנושות מאז ומתמיד הציגה התמכרויות, אין כאן שוני גם במקרה זה.
אני מהמרת שיש לאחראית החינוך בעירייה באופן אישי מכשיר סלולר עם שפע אפליקציות בהן היא משתמשת ושהיא גם מצלמת תמונות ומעלה לאינסטגרם שלה להנאתה.
מדוע אין להעדיף ולחנך להקשבה, למינון נכון בחיים בשימוש בטכנולוגיה/סלולר, ולאיזון בחיים בכלל? חנכו את המבוגרים והילדים לתרבות עתירת פעילות גופנית , שהיא פעילות בריאה וללא סלולר, אינה שיפוטית והרי לכם עשייה עם משמעות ששכרה בצידה.
מדוע כאשר מדובר במכשיר הסלולר ובמסכים, מערכות החינוך והמבוגרים נכנסים לתסריטי אימה?
מדוע הניסיון הפטרוני לחנך, לשנות התנהגות ולא לזרום עם הזרם,שלא לומר, הקידמה, ולראות את החיובי שבדבר?
ואם העירייה כה חפצה בהוצאת המכשיר ה"משוקץ" ממרחבים רבים מקובלים, מדוע מצד שני היא מעודדת שימוש באפליקציות מטעמה ומשקיעה במערכות מקוונות ? (ברור, היא רוצה לחסוף בהוצאות ולהקל על חיי התושבים).
מדוע היא מעודדת ומקיימת מדי שנה את אירועי ה DLD שהם סופר דיגיטליים ועתיר מסכים?!
לטעמי זוהי גישה דיכוטומית פשטנית מדי ביחס לסלולר ולטכנולוגיה בחיינו ואין תפקיד עירייה לחנך ילדים ובוודאי לא הורים ומבוגרים.
. 
