כשאני מסיעה את הבת שלי לחברה או למסיבה היא נכנסת לרכב ומצלמת את עצמה (סלפי..). לא תמונה או שתיים אלא בעשרות..זה הרגל קבוע שאני כבר מזמן הפסקתי לנסות להבין אבל אם הוא גורם לה הנאה מי אני שאתערב? והיא בהחלט לא היחידה שעושה זאת.
כשהילדים מדברים ביניהם בתוכנות מסרים כמו וואטסאפ או סנאפצ'ט כמות המידע שהם מעבירים מאחד לשני ובקבוצה היא עצומה. פשוט מדהים כמה תוכן דיגיטלי הם מייצרים באפס זמן. ואם ניקח את כל המידע הזה ונמדוד ביום, שבוע, חודש ושנה הרי שמדובר בתילי תילים של תוכן דיגיטל. לא פחות מעניין הוא להבין עד כמה השיח שלהם שונה מאשר השיח של לפני שנתיים, חמש ויותר. הם מדברים בעיקר בתמונות , אייקונים, רגשונים, או תמונות עם כיתוב קצר על גביהן.
התוכן הזה הוא חלק מהחברתיות, ולמעשה מבטא תהליך שבעבר תמיד התקיים גם, רק בצורות אחרות. זכורה לי אופנה בימי היסודי שלי בה היינו כותבים זה לזה ביומן זכרונות וכולם היו עסוקים בהחלפת זכרונות ויומנים.
זה די דומה, רק הרבה יותר מצומצם ומוגבל.
